#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצג.
ת""ר היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא
יברור ואם בירר חייב חטאת. מה פירוש הברייתא שלא הקשו עליו? "	"אביי פירש בורר ואוכל
לאלתר, ובורר ומניח לאלתר, ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת."	שבת עד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצד.
מדוע הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהם חייב? "	"רש""י כתב שלשה
פירושים: א. ששולקים את
התורמוסים שבע פעמים למתקם, ואי לא שקלי ליה לאוכל מתוך הפסולת מתוך שהוא רך ונימוק ע""י שנשלק הרבה
מסרח <sup>קמ</sup>, ומיהו
אוכל הוא ומחמירים עליה למיהוי ההוא שקיל כפסולת מתוך אוכל. ב. מששלקום פעמים ושלש חשיב ליה פסולת הואיל ואי שביק
להו הכי דלא הדר שליק להו מסרחי ואילו שאר מינים שסביבותיהם לא מסרחי דגמר להו בישולייהו פעם ראשונה ושניה.
ג. כשנוטלו נימוח בין אצבעותיו
ונמאס הלכך ההוא דשקיל הוי כפסולת והנשאר הוי אוכל עד שחוזר ונוטלו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמ.  והפסולת אינו מסריח,
הר""ן בפי' גי' זו.</span>"	שבת עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצה.
האי מאן דשדי סיכתא לאתונא חייב משום מבשל 1) מהו סיכתא
לאתונא 2) ומה החידוש? "	"1) רש""י פירש יתד לח לתנור חם ליבשו
שיתקשה <sup>קמא</sup>.<br>2) שהיה מקום לומר שלחזק
מתכוין ואין כאן בישול, קמ""ל שאף שעיקר כוונתו לחזק מ""מ הוא מתרפה בתחילה והרי זה בישול.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמא.  והרי""ף פירש
גלילי בהמה רקיקין לתנור.</span>"	שבת עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצו.
העושה חבית 1) משום אלו שבע חטאות חייב
2) מדוע אינו חייב משום מכה בפטיש לפרש""י? "	"1) רש""י כתב טוחן הרגבים, בורר הצרורות, מרקידן
בנפה, מגבל הטיט דהיינו לש, ממרח הטיט שיהא חלק הרי ממחק, מבעיר את האור בכבשן, מצרפו בתוכו הרי מבשל. והתוס'
(ד""ה חביתא) כתבו שחייב גם משום בונה כיון שעושה את כל
הכלי, ולא כתבו איזה אחד מהשבע לעיל יש להוריד.<br>2) דמאליה נגמרה מלאכתה
בתנור."	שבת עד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצז.
התולש את הכנף קוטמו ומורטו משום מה חייב? "	"תולש משום גוזז. קוטמו משום
מחתך. ממרט משום ממחק."	שבת עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצח.
המלאכות המנויות במשנה האם היו במשכן והיכן 1) אופה
2) קושר 3) הקורע ע""מ לתפור שתי תפירות? "	"1) לא שייך במלאכת המשכן כלל, ותנא סידורא דפת שהתחיל בו
נקט, ואופה במקום בישול דסממנין הוא, דהוא בישול דפת.<br>2) לרבה שכן קושרין ביתדות
אהלים. והקשו שהוא קושר ע""מ להתיר. לאביי שכן אורגי יריעות שנפסקה להם נימא קושרים אותה. לרבא ואיתימא רבי
עילאי שכן צדי חלזון קושרין ומתירין. רש""י כאן פירש שפעמים צריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו, מתיר
מכאן וקושר מכאן. והתוס' (ד""ה שכן) הביאו
שרש""י קיא,ב פירש פעמים קושרים את המכמורת ופעמים מתירין אותה.<br>3) שכן יריעה שנפל בה דרנא
קורעין בה ותופרין בה. וכתבו התוס' (ד""ה שכן) דאע""ג שיריעה שנפלה בה דרנא צריך לקורעה מתחלתה ועד סופה וא""כ לא משכחת במשכן ע""מ
לתפור שתי תפירות, סברא הוא דבשתי תפירות הוי דבר חשוב."	שבת עד: - עה. ותוס'		
